#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין השוחט שלמים&nbsp;<u>בחו</u>ץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל.	לפי רב חסדא שסובר שמחוסר הגרלה כמחוסר מעשה, <u>פטור</u> משום שחוטי חוץ, שגם מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח ששחטו בשאר ימות השנה בחוץ, האם חייב משום שחוטי חוץ לרב חסדא.	לשמו פטור [דאינו ראוי לשמו בפנים].&nbsp;<div>לשם שלמים חייב [דראוי הוא לשם שלמים בפנים].</div>	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לרב חסדא שוחט שעירי יום כפור בחוץ חייב משום שחוטי חוץ - כי הם ראויים לשעיר הנעשה בחוץ, ואילו פסח בשאר ימות השנה שנשחט בחוץ פטור אא""כ שחטו לשם שלמים, והרי כל פסח ראוי לשלמים."	"שפסח אינו ראוי לשלמים אלא לאחר עקירת שם פסח ממנו, אבל השעירים <font color=""#ff425b"">כולם חטאות</font>, וכולם שוים בשמותיהם."	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח ששחטו בשאר ימות השנה בחוץ, מה דינו לדעת רב דימי אמר רב ירמיה אמר ר' יוחנן, ומה טעמו.	בין לשם פסח בין לשם שלמים פטור משחוטי חוץ.<br>כי עקירת חוץ לא שמה עקירה ולעולם שמו עליו, ואפי' ששחטו לשם שלמים עדיין שם פסח עליו.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה, מה דינו לדעת רבין אמר ר' ירמיה אמר ר' יוחנן.	בין לשמו בין שלא לשמו חייב. כי סובר שפסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו. גם בלי עקירה.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה מה דינו לדעת<br><ol><li>רב חסדא.</li><li>רב דימי אמר ר' ירמיה אמר ר' יוחנן.</li><li>רבין אמר ר' ירמיה אמר ר' יוחנן.&nbsp;</li></ol>	<ol><li>לשמו פטור שלא לשמו חייב.</li><li>בין לשמו בין שלא לשמו פטור.</li><li>בין לשמו בין שלא לשמו חייב.&nbsp;(ולפי גירסת ר' ירמיה מדפתי גם הוא פוטר)</li></ol>	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקריב מחוסר זמן בגופו [בתוך שמונה ללידתו] בחוץ, האם חייב משום שחוטי חוץ.	פטור.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זב זבה ויולדת מקריבים אשם.<br>	זב זבה ויולדת לא מקריבים אשם. רק מצורע.<br>	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הזב והזבה והיולדת והמצורע שהקריבו <font color=""#ff0000"">חטאתם </font>בחוץ לפני שהגיע זמן הקרבתם [סוף ספירת שבעה או מלאות ימי טהרה], האם חייבים משום שחוטי חוץ, ומדוע.&nbsp;"	פטורים, משום שאין הקרבן ראוי לפנים. לחובה - כי לא הגיע זמנם, לנדבה - כי אין חטאת באה בנדבה, לשם קרבן אחר - פסולה.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המצורע שהקריב את אשמו בחוץ לפני שהגיע זמן הקרבתו [סוף ספירת שבעה], האם חייב משום שחוטי חוץ. מה אומרת המשנה ומה נחלקו האמוראים.	המשנה אומרת שפטור.<div>לרב חלקיה בר טובי אם מקריב אותו לשמו פטור, אבל אם מקריב אותו שלא לשמו, כגון לשם עולה או שלמים חייב, כי ראוי לפנים, דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין, אלא שלא עלו בעלים לשם חובה.</div><div>אבל לרב דימי תמיד פטור, כי עקירת חוץ לא שמה עקירה.</div>	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הזב והזבה והיולדת והמצורע שהקריבו לפני הזמן <font color=""#ff0000"">עולותיהן ושלמיהן</font> בחוץ, האם חייבים משום שחוטי חוץ."	כן, כי עולה ושלמים באים בנדבה.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זב וזבה ויולדת ומצורע מקריבים שלמים.	לא. רק נזיר.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עקירת חוץ שמה עקירה.	לרב חסדא כן. כי סובר ששלא לשמו חייב. וכן לרב חלקיה בר טובי.<br>לרב דימי לא. כי סובר שגם שלא לשמו פטור.<br>לרב ירמיה מדפתי גם רבין סובר כרב דימי.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש איש מבית ישראל אשר ישחט וכו' מחוץ למחנה.<br>האם גם על קדשי בדק הבית - שנקראים קרבן - חייבים משום שחוטי חוץ.	לא. שנאמר 'ואל פתח אהל מועד לא הביאו', כל הראוי לפתח אהל מועד חייב עליו בחוץ, כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו בחוץ.	יומא פרק שישי סג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שקדשי בדק הבית נקראים קרבן.	שנאמר 'ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא וכו''.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאין חייבים על חולין בעזרה משום 'שחוטי חוץ'.	תלמוד לומר 'קרבן', על הקרבן הוא חייב ואינו חייב על החולין.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין חייבים על שעיר המשתלח משום שחוטי חוץ, הרי הוא ראוי לפתח אהל מועד להגריל ולהתוודות.	שנאמר '(להקריב קרבן) לה'', מי שמיוחדים לה', ושעיר המשתלח אינו מיוחד לה'.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמה שלא עברו עליה שמונה ימים מלידתה, האם האסור הוא רק להקריב או שאסור אפילו להקדיש, ומנלן.	אסור אפילו להקדיש, שנאמר 'קרבן' [ומשעת הקדש קרוי קרבן].	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בשעיר המשתלח ישנו איסור מחוסר זמן, ומנין.	"יש איסור, שנאמר 'ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה <font color=""#aa55ff"">לה</font><font color=""#55aaff"">'</font>'. 'לה'' לרבות שעיר המשתלח."	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לגבי שחוטי חוץ - 'לה<span style=""font-size: 18pt !important;"">'</span>' ממעט שעיר המשתלח, ולגבי מחוסר זמן - 'לה'' מרבה שעיר המשתלח."	בשחוטי חוץ כתוב 'ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו להקריב אשה לה'', וכיון ש'אל פתח אהל מועד' מרבה שעיר המשתלח, ממילא 'לה'' ממעט אותו.<br>אבל במחוסר זמן כתוב 'ירצה לקרבן אשה לה'', וכיון ש'אשה' ממעט שעיר המשתלח, ממילא 'לה'' מרבה אותו.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריכים רבוי לשעיר המשתלח שאסור להקדישו מחוסר זמן, הרי אין הגורל קובע אלא בראוי לה', ושני השעירים צריכים להיות ראויים לשעיר פנימי שאסור במחוסר זמן.&nbsp;<div>מה היה התירוץ הראשון שנדחה.</div>	"שהברייתא כ<font color=""#ff425b"">חנן המצרי</font> שאפילו דם בכוס ומת המשתלח מביא חבירו ומזווג לו. ובמקרה זה צריכה התורה להודיע שאסור במחוסר זמן.<br>והגמ' דוחה שאולי רב חנן התכוון שהדם לא נדחה ואין צורך להביא שעיר פנימי אחר, אבל ודאי שצריך להגריל שוב."	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריכה התורה לרבות שעיר המשתלח לגבי מחוסר זמן, הרי אין הגורל קובע אלא בראוי לה', ושני השעירים צריכים להיות ראויים לשעיר פנימי שהוא ודאי אסור במחוסר זמן.<br>מה תירץ רב יוסף.	שהברייתא הזו סוברת כר' שמעון שאומר מת אחד מהם מביא חבירו שלא בהגרלה.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריך פסוק לרבות שעיר המשתלח שאסור להקדישו מחוסר זמן, הרי למדנו שאין הגורל קובע אלא בראוי לה', והשעיר לה' הרי אסור במחוסר זמן.<br>מה תירץ רבינא.	מדובר שהומם השעיר המשתלח וחיללו על אחר, והוא לא צריך גורל שהרי מכח הראשון בא, ולכן צריך פסוק ללמד שלא יהיה מחוסר זמן.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע צריכה התורה לרבות שעיר המשתלח שגם אותו אסור להקדיש כשהוא מחוסר זמן, גם בלא זה א""א להקדישו מחוסר זמן כי הרי למדנו שאין הגורל קובע אלא בראוי לה', וא""כ שני השעירים צריכים להיות ראויים לשעיר פנימי שהוא ודאי אסור במחוסר זמן.<br>מה תירץ רבא."	"מדובר שהמוכר שעירים לציבור היה לו חולה בתוך ביתו שמותר לחלל עליו יו""כ, ושחט את אמו של השעיר המשתלח לאחר ההגרלה, ונעשה מחוסר זמן משום אותו ואת בנו."	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שעיר המשתלח פוסל בו מום, ומנין.	פוסל, שנאמר 'ואשה לא תתנו מהם על המזבח לה''. 'לה'' לרבות שעיר המשתלח.	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרבן בעל מום, מנין שיש איסור להקריב:<br>חלבים.<br>אפילו מקצתן [כזית מהם].<div>דם.</div>	"<div>'ואשה לא תתנו' - אלו החלבים.<br></div>'מהם' - אפילו מקצתן.<br>'על המזבח' - זו זריקת דמים.<div><div><font color=""#7f40bf""><span style=""font-size: 14pt !important;"">עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ־חָרוּץ אֽוֹ־יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת&nbsp;לֹא־תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה'<span style=""background-color: rgb(255, 255, 127);"">&nbsp;וְאִשֶּׁה לֹא־תִתְּנוּ מֵהֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ לַהֽ':</span></span></font></div></div>"	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריכה התורה לרבות שעיר המשתלח גם לגבי בעל מום וגם לגבי מחוסר זמן.	"צריכא. כי היה כתוב רק מחוסר זמן, משום שעדיין לא הגיע זמנו, משא""כ בעל מום.<br>ואם היה כתוב רק בעל מום, משום שהוא מאוס, משא""כ מחוסר זמן."	יומא פרק שישי סג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איסור 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד' נאמר גם על שעיר המשתלח [שאסור להוליכו לצוק ביום שחיטת אמו].	כן. אמרי במערבא: דחייתו לצוק זוהי שחיטתו.	יומא פרק שישי סג ב		
